ת"פ 55977-12-21

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעיקר בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטה בת"פ 55977-12-21 מדינת ישראל נ' עימאד אבו גבאר (בית משפט השלום בקריית גת, השופטת דגנית משעלי ביטון)** **רקע עובדתי:** ההחלטה מתייחסת לבקשת הטלת הוצאות כנגד עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית, עו"ד דרוויש, בגין התנהלותו בדיונים שונים בתיק פלילי, אשר ייחס לנאשם עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים. התיק החל לפני כשנה וחצי, עבר הליכי גישור שלא צלחו, ונקבע להוכחות. לאחר התפטרות עורך הדין הראשון, מונה עו"ד דרוויש מטעם הסניגוריה הציבורית. מאז מינויו, נדחה התיק מספר פעמים לבקשת ההגנה, בין היתר עקב אי התייצבות הנאשם. בנוסף, התיק נדחה מספר פעמים בשל מצב חירום וחילופי מותבים. **נקודת המפנה: אי התייצבות והתנהלות לקויה בדיון 2.11.25:** ההחלטה מתמקדת באירועים שהתרחשו בדיון מיום 2.11.25. בדיון זה, עו"ד דרוויש לא התייצב, אך הנאשם כן התייצב. סניגור מחליף, שהגיע ללא היערכות מספקת לטיעונים לעונש, עזב את בית המשפט ללא רשות. עו"ד דרוויש התייצב לבסוף בשעה 15:18, אך הצהיר שאינו ערוך לטיעונים לעונש. ב"כ הנאשם טען שהנאשם השיב לו בנוגע לעמדתו העונשית זמן קצר לפני הדיון. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** 1. **חובת עורך הדין כ"קצין בית המשפט":** ההחלטה מבססת את סמכות בית המשפט להטיל הוצאות על עורך דין, על תפקידו המרכזי כ"קצין בית המשפט". ככזה, הוא מחויב בעמידה בכללי התנהגות ובחובות דיוניות, וכפוף להחלטות בית המשפט. הוא אינו רשאי "לעשות דין לעצמו" בכל הקשור לסדרי דין. סעיף 10 להחלטה מצטט בהרחבה את ע"פ 3665/15 מדינת ישראל נ' עאמר אלחמידי, המדגיש את חובותיו אלו. 2. **סמכות בית המשפט להטיל הוצאות אישיות:** ההחלטה מבהירה כי במקרים בהם עורך דין כושל בהתנהלותו הדיונית, בית המשפט מוסמך להטיל עליו הוצאות אישיות מכוח סמכותו הטבועה. זאת, לא רק להגנה על כבוד בית המשפט, אלא גם כדי לאפשר את תפקודו התקין, להטיל מרות ומשמעת, ולהבטיח את זכותו של ציבור המתדיינים למערכת מתפקדת. 3. **הצורך בהיערכות מראש לדיונים:** בית המשפט דוחה את טענות עו"ד דרוויש לפיהן הימצאותו בדיונים אחרים מהווה צידוק לאי-היערכותו. ההחלטה מדגישה כי כבר ממועד הכרעת הדין (6.7.25) נתבקשה דחייה על מנת שהנאשם ישקול צעדיו, ולכן היה על עורך הדין לקבל את תשובת הנאשם עוד בדיונים קודמים. יתר על כן, במקרה של אי-התייצבות, ההתנהלות התקינה מחייבת שליחת סניגור מחליף *שיהיה ערוך לטיעונים*, ובפרט כאשר מדובר בטיעונים לעונש. 4. **התנהלות המעכבת את ההליך ופוגעת בניהולו התקין:** ההחלטה קובעת כי התנהלותו של עו"ד דרוויש, לרבות אי-התייצבותו והגעתו ללא היערכות, פוגעת בניהול התקין של ההליך, גוררת דחיית דיונים, ומהווה זלזול בהחלטות בית המשפט. בכך, היא יוצרת עיכוב משמעותי בהתקדמות התיק. 5. **שיקול דעת בית המשפט בהטלת הוצאות - "לפנים משורת הדין":** למרות כל האמור לעיל, בית המשפט מחליט, "לפנים משורת הדין", שלא להטיל הוצאות אישיות על עו"ד דרוויש. החלטה זו נובעת מסיכום הדברים לפיו בדיון הבא יישמעו הטיעונים לעונש. 6. **היעדר התנצלות והשלכותיה:** בית המשפט מציין בחומרה את העובדה שעו"ד דרוויש לא הביע התנצלות על התנהלותו, אף כי הדבר היה ראוי, שכן הנאשם ובאת כוח המאשימה המתינו לו שעות רבות. היעדר התנצלות מחזק את הרושם של זלזול בתהליך המשפטי. 7. **העברת הדיון לדרגים גבוהים יותר:** ההחלטה מועברת לגורמים בכירים יותר (סגנית נשיא ונשיא בית המשפט המחוזי) לצורך שקילת העברתה לנשיא בית המשפט במחוז. בכך, ההחלטה רומזת כי התנהלותו של עו"ד דרוויש עשויה להיות חלק מדפוס רחב יותר, הדורש התייחסות מערכתית. ההתייחסות לכך ש"לא זו הפעם הראשונה בה בית המשפט מתייחס להתנהלות עו"ד דרוויש" (כפי שצוין בסעיף 11, תוך הפניה לת"פ 4457-08-21) מחזקת משנה תוקף את הצורך בבחינה מערכתית. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** * **הדגשת תפקיד עורך הדין כ"קצין בית המשפט" בהקשר להטלת הוצאות:** ההחלטה מרחיבה את הדיון בנוגע לחובותיו של עורך הדין כ"קצין בית המשפט", ומקשרת אותו באופן ישיר לסמכות בית המשפט להטיל הוצאות בגין כשלים דיוניים. * **שימוש באסמכתאות מרובות להצדקת הטלת הוצאות:** ציטוט רחב של פסקי דין של בית המשפט העליון (כמו ע"פ 3665/15) מחזק את הבסיס המשפטי לצעדים כגון הטלת הוצאות אישיות על עורכי דין. * **הבחנה בין שיקול דעת להטלת הוצאות לבין החלטה שלא להטילן "לפנים משורת הדין":** ההחלטה מראה כי בית המשפט מודע לסמכותו, אך בוחר שלא להפעילה בנסיבות מסוימות, תוך הצדקת החלטה זו בגורמים של חמלה או רצון לקדם את התיק. * **חשיבות התנצלות בטיפול בתיקים:** ההחלטה מעלה על נס את חשיבות ההתנצלות מצד עורך דין, גם כאשר הוא אינו רואה לנכון להטיל עליו הוצאות, כחלק מההתנהלות המכבדת את בית המשפט, הנאשם, והצד השני. **סיכום:** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההתנהלות התקינה והאחראית של עורכי דין במסגרת ההליכים המשפטיים, תוך הדגשת תפקידם כ"קציני בית המשפט". היא מבהירה כי בית המשפט אינו סובל התנהלות שמעכבת את ההליך, גוררת דחיות, או מבטאת זלזול, וכי הוא מחזיק בסמכות להטיל הוצאות אישיות במקרים כאלה. עם זאת, ההחלטה גם ממחישה את גמישותו של בית המשפט ואת שקול הדעת שהוא מפעיל, כאשר הוא מחליט, בנסיבות מסוימות, שלא להשית הוצאות, מתוך רצון לקדם את ההליך ולנהוג "לפנים משורת הדין". הדגש על הצורך בבחינה מערכתית של התנהלות עורכי דין מסוימים עשוי להוות חידוש או התפתחות בהתמודדות מערכת המשפט עם אתגרים אלו.