ע"א 335/81

תקציר

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי המערער הוא אביו של קטין מסוים, והורה לו לשלם מזונות. החלטה זו התבססה בחלקה על סירובו של המערער לעבור בדיקת רקמות, אותה פירש בית המשפט כהוכחה נוספת לאבהותו. המערערת ערערה על החלטה זו, טענה כי קביעת האבהות של הערכאה הנמוכה יותר פגומה, והציעה לעבור את בדיקת הרקמות בשלב זה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה ערעור זה. הם הסכימו עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי כי בעל דין אינו יכול לסרב לבדיקה בשלביה הראשונים ולאחר מכן להציע לערוך אותה במהלך הערעור. עוד ציין בית המשפט כי יש לערוך בדיקות רקמות, כמו הליכי ראיות אחרים, לפני המשפט, וכי ערכאת הערעור אינה יכולה להורות עליהן אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות. עם זאת, מאחר שבא כוח המשיב הסכים לביצוע בדיקת הרקמות, אשר הוכיחה לאחר מכן כי המערער אינו האב, קיבל בית המשפט העליון את הערעור. הם ביטלו את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין אבהות ומזונות ילדים. בהסכמת המערער החליט בית המשפט העליון כי ימשיך לשלם מזונות לקטינה נוספת – בתו של המשיב – וקבע כי החלטה זו תעמוד בעינה גם אם תוצאות בדיקת הרקמה יוכיחו כי אינו אביו של הקטין המדובר.