ב"ל 31030-02-19

תקציר

התובע, שלקה בשבץ מוחי ביום 8.3.2018, טען כי יש להכיר בו כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין קיבל את טענת התובע כי באותו יום התרחש אירוע חריג בעבודה שהוביל לאירוע המוחי שלו. התובע, טכנאי מחשבים בקריה למחקר גרעיני, טען כי היה לו ויכוח כועס עם הממונה עליו בנוגע לעבירת ביטחון שהתרחשה במקום העבודה. המפקחת, בעדותה, תיארה את האירוע כשיחה קצרה ונטולת ייחוד. בית המשפט מצא את גרסתו של התובע לאירועים שהובילו לאירוע המוחי שלו כמדויקת יותר, ונתמכת בעדותו של עמית שהיה עד לכניסת התובע למשרדו של הממונה ויציאתו ממנו, ובעדותו העקבית והברורה של התובע. עוד לקח בית הדין בחשבון כי התובע דיווח על האירוע למעסיקו בתוך שבועיים וחצי מיום התרחשותו, וכי המסמכים הרפואיים מאשפוזו בבית החולים תומכים בגרסתו לאירועים. גרסת הממונה לאירועים נמצאה פחות אמינה, ובית המשפט הגיע למסקנה כי התובע הביא ראיה ראשונה לאירוע חריג בעבודה. די היה באירוע, ויכוח זועם בו חש התובע פגוע, כדי להוות אירוע חריג, במיוחד בהתחשב באופיו של התובע כעובד רגוע ומכובד. עם זאת, פסק הדין לא חתם את התיק. בית המשפט החליט כי על מומחה רפואי לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי, בהתבסס על העובדות המתועדות. ההחלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ללא צו להוצאות.