בג"צ 46445-11-24

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק **בג"ץ 46445-11-24** **תיאור מקרה:** העתירה הוגשה כנגד החלטת המפקד הצבאי באיו"ש שלא לאשר קידום היתר בנייה עבור שני מבנים שהוקמו באופן לא חוקי בתחום צו איסור בנייה (צו אב/01/96) בנפת חברון. מבנים אלו כוללים מבנה בלוקים (כ-50 מ"ר) המיועד למגורים, ומבנה המכסה מערה. צווי הפסקת עבודה ניתנו במקור, ולאחר דיון בוועדת המשנה לפיקוח, הוחלט על הוצאת צווי הריסה. העותר הגיש בקשה להיתר בנייה, אשר כללה גם מבנה נוסף שאינו בתחום צו איסור הבנייה. לשכת התכנון המרכזית לא קלטה את הבקשה ללא אישור המפקד הצבאי. לאחר הגשת העתירה, התברר כי נפלה טעות ברישומים, והמבנה הנוסף אכן אינו בתחום צו איסור הבנייה. המפקד הצבאי עדכן את החלטתו, וקבע כי בעוד שהמבנה הנוסף אינו דורש אישור לקידום הרישוי, לגבי שני המבנים המקוריים, הוא עדיין אינו מאשר את קידום הבנייה. זאת, בשל חשש ביטחוני ממיקומם הסמוך לציר תנועה (כביש 316), היכול להוות סיכון ביטחוני. **טענות העותר:** 1. **חריגה ממתחם הסבירות:** החלטת המפקד הצבאי אינה סבירה, שכן אין סכנה ביטחונית ממשית מהמבנים. * מבנה המערה: המערה הייתה קיימת תמיד, ושיפוצה אינו מהווה סיכון. * מבנה הבלוקים: ממוקם במרחק סביר (50 מטר) מציר התנועה, ולא אירעו אירועים ביטחוניים הקשורים אליו. קיימים מבנים קרובים יותר לציר התנועה, ואין הצדקה להתנגדות דווקא למבנה זה. 2. **פגיעה בזכויות יסוד:** ההחלטה פוגעת בזכות הקניין, הזכות למחסה ולמגורים, תוך ישום חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המחייב עדיפות לפתרונות תכנוניים על פני הריסה. **טענות המשיבים:** 1. **חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי:** הקמת המבנים בתחום צו איסור בנייה ובלא אישור מהווה עשיית דין עצמי, ולכן העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים. 2. **דין העתירה לגופה:** * **הליך מנהלי תקין:** המפקד הצבאי בחן את כלל הנתונים הרלוונטיים, לרבות מיקום המבנים, הליכי אכיפה, והערכת הסיכון הביטחוני. * **סמכות רחבה של המפקד הצבאי:** החלטת המפקד הצבאי נשענת על שיקולים ביטחוניים ומקצועיים, ובית המשפט נוטה שלא להתערב בהחלטות מסוג זה. * **תכלית ביטחונית:** צו איסור בנייה נועד למנוע סיכונים ביטחוניים, לרבות פעילות חבלנית, על ידי הגבלת בנייה סמוך לצירי תנועה. 3. **בקשה לצו ביניים:** יש לדחות את הבקשה לצו ביניים למניעת קביעת עובדות מוגמרות בשטח, במיוחד לאור התכלית הביטחונית. **ניתוח משפטי והכרעה:** בית המשפט העליון (השופטת רות רונן, בדעת רוב) דחה את העתירה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סמכות המפקד הצבאי לפי סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון:** * **ההסדר הנורמטיבי:** בית המשפט מדגיש כי סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון מקנה למפקד הצבאי סמכות להוציא צו איסור בנייה בשטח אם הוא סבור שהדבר נדרש לביטחון האזור או הסדר הציבורי. צו איסור בנייה אב/01/96, המכסה שטחים נרחבים בסמוך לכבישים, נובע מסמכות זו. * **תכלית ביטחונית:** התכלית המרכזית מאחורי צו איסור בנייה היא ביטחונית. מבנים בקרבת צירי תנועה עלולים להקל על ביצוע פעילות חבלנית עוינת, בין היתר על ידי שימוש כמסתור למפגעים. (מוזכרים בג"ץ 38932-11-24 בראהמה, בג"ץ 3002/24 מנהלת ההקדשים האיסלמיים). * **היתר בנייה בתחום צו איסור בנייה:** סעיף 332(ג) לצו קובע כי לא יינתן היתר בנייה במקרקעין הנמצאים בתחום צו איסור בנייה אלא באישור המפקד הצבאי. * **מרחב שיקול דעת רחב:** בית המשפט חוזר על ההלכה הפסוקה כי מרחב שיקול הדעת של המפקד הצבאי בהחלטות אלו הוא רחב, מכיוון שהן מבוססות על שיקולים ביטחוניים ומקצועיים בליבת מומחיותו. ככלל, בית המשפט יטה שלא להתערב במסקנותיו של המפקד הצבאי כל עוד הן מבוססות על הערכתו הביטחונית. (מוזכרים בג"ץ 52341-01-25 חליף, בג"ץ 1372/23 ג'אבר). 2. **הערכת בית המשפט את החלטת המפקד הצבאי:** * **הליך תקין:** בית המשפט קובע כי העותר לא הוכיח פגם בהחלטת המפקד הצבאי, לא בהליך ולא בהפעלת שיקול הדעת. המפקד הצבאי שקל את כלל השיקולים הרלוונטיים (מאפייני המבנים, מיקומם, מצב ביטחוני, אינטרס העותר) והגיע למסקנה כי קידום היתר אינו אפשרי בשל חשש לפגיעה ביכולת סיכול פעילות חבלנית. * **אי-התערבות:** בית המשפט לא מצא כי ההחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, ולכן אין עילה להתערבות שיפוטית. 3. **זכויות יסוד והיתרים:** * **זכות הקניין:** בית המשפט מזכיר כי פסיקתו קובעת כי בנייה בלתי חוקית אינה חוסה תחת הזכות לקניין. גם אם המקרקעין בבעלות העותר, אין הדבר מקנה לו זכות לבנות בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. (מוזכרים בג"ץ 6542/23 גידאן, בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב"). * **העדפת פתרונות תכנוניים:** הטענה כי יש להעדיף פתרונות תכנוניים על פני הריסה, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נדחית למעשה בשל אופייה הבלתי חוקי של הבנייה והשיקולים הביטחוניים. 4. **אכיפה בררנית:** * **טענה בעלמא:** הטענה לאכיפה בררנית נדחית בשל חוסר תשתית ראייתית מספקת. (מוזכרים בג"ץ 32210-10-24 חטיב, בג"ץ 2675/23 מוסא). 5. **חוסר ניקיון כפיים:** * **טענה שנדחתה:** המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים. למרות שנקבע כי ההחלטה לדחות את העתירה לגופה, לא נדונה בפירוט טענת חוסר ניקיון הכפיים כעילה לדחייה על הסף, אך עצם הקמת המבנים באופן לא חוקי בתחום צו איסור בנייה מהווה רקע משמעותי לדחיית העתירה. **חידושים או הדגשות:** * **חיזוק מעמדו של צו איסור בנייה:** פסק הדין מדגיש מחדש את התכלית הביטחונית של צווי איסור בנייה ואת הסמכות הרחבה של המפקד הצבאי בתחום זה. * **הגנה על צירי תנועה:** ההחלטה נותנת משקל משמעותי לשיקול הביטחוני של הגנה על צירי תנועה מרכזיים, ומצדיקה הגבלת בנייה אף במרחק יחסית סביר, אם קיים חשש ביטחוני משמעותי. * **הגדרת גבולות הזכות לקניין:** פסק הדין ממשיך להבהיר כי הזכות לקניין אינה מקנה זכויות בנייה בלתי מוגבלות, ובפרט אינה מתגברת על צווים מכוח דיני ביטחון ותכנון. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את העתירה, תוך שהוא מאשר את החלטת המפקד הצבאי שלא לאשר קידום היתר בנייה עבור מבנים שהוקמו באופן לא חוקי בתחום צו איסור בנייה, גם אם נפלה טעות ביחס למבנה נוסף. בית המשפט הדגיש את סמכותו הרחבה של המפקד הצבאי בתחום הביטחון, את התכלית הביטחונית של צווי איסור בנייה, ואת העובדה כי בנייה בלתי חוקית אינה נהנית מהגנת הזכות לקניין.