ע"ב 3659/08

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת המנהלת הוסטלים בישראל, תבעה את הנתבעת בגין עבודה בשעות נוספות ובסופי שבוע שלא שולמו, פיצויי פיטורים, דמי מחלה, פדיון חופשות, שכר עבור חודש דצמבר 2007, דמי חגים ופיצוי לא ממוני בגין הפרת חובה חקוקה. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. ראשית, בית הדין קבע כי התובעת חויבה לשהות בהוסטל במשך כל שעות המשמרת שלה, לרבות לילות וסופי שבוע, וכי שעות אלה מהוות "שעות עבודה". התובעת הייתה זכאית לשכר עבור כל שעות הנוכחות בהוסטל, לרבות שעות נוספות ועבודה בסופי שבוע, שכן היא הייתה זמינה לעבודה ואחראית על הדיירים בשעות אלה. שנית, בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי בעלה של התובעת החליף אותה בחלק מהמשמרות, שכן מהראיות עולה כי הוא סייע לתובעת לפרקי זמן קצרים בלבד. שלישית, בית הדין חישב את השכר המגיע לתובעת עבור משמרות הערב וסוף השבוע שלה, אשר הנתבעת שילמה בחסר. התובעת הייתה זכאית לגמול שעות נוספות בסך 138,538 ₪. רביעית, בית הדין בחן את נסיבות סיום העסקתו של התובע. נמצא כי התובעת לא התפטרה אך הייתה זכאית לפיצויי פיטורים לאחר שהודיעה לנתבעת על כוונתה להתפטר אם סוגיית גמול השעות הנוספות לא תיפתר. הנתבעת לא שילמה לתובעת שכר זה וכן ניכתה שלא כדין את דמי ההודעה המוקדמת מדמי המחלה שלה. בית המשפט פסק לטובת התובעת גם בעניין דמי מחלה, שכר עבור חודש דצמבר 2007, פדיון חופשה ודמי הבראה. התובעת הייתה זכאית לתשלומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הנתבע חויב לשלם לתובע 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן ביום 14.9.12.