רע"א 7656/04

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך רכושי הנוגע לבנייה בלתי חוקית. המבקשים, האחראים לעבודות הבנייה הבלתי מורשות, ביקשו לעכב את ביצועו של פסק דין קודם של בית המשפט שהורה על הריסת המבנים. פסק הדין, שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה, קבע למבקשים מועד אחרון להריסת המבנים עצמם אם לא יקבלו היתר חוקי. המבקשים לא ערערו על החלטה זו בתוך פרק הזמן הנתון, תוך ציון טעות טכנית ומחלת בא כוחם כסיבה. לאחר מכן התעוררה השאלה האם יש להעניק למבקשים עיכוב ביצוע, כדי למנוע את הריסת המבנים, תוך שהם מכינים ערעור על החלטת בית משפט השלום. נושא זה נדון לראשונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שהורה על עיכוב ביצוע זמני עד להכרעתו בעניין. בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים, וקבע כי סיכויי ההצלחה שלהם בערעור הם מזעריים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות המבקשים לשיהוי בהגשת הערעור לא היו משכנעות, במיוחד לאור העובדה שפסק הדין המקורי התבסס על הערכות מהימנות, שכמעט ולא מתבטלות בערעור. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט העליון בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, בפסק דינו, אישר את החלטות הערכאות הקודמות. בית המשפט קבע כי המבקשים לא סיפקו הצדקה מספקת לאי עמידה במועד האחרון להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט העליון הסכים עם הערכות הערכאות הנמוכות יותר לגבי סיכויי הצלחת הערעור וההיתכנות להשבת המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. בהדגישו כי הנטל מוטל על המבקש להצדיק עיכוב ביצוע, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי המבקשים לא עמדו בנטל זה. פסק הדין שב ואישר את העיקרון לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב.