ע"א 8076/19

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הנוגע לסכסוך על החזר הלוואה. המשיב טען כי המערערים חייבים לו הלוואות בסך של למעלה מ-10 מיליון ש"ח, ואילו המערערים טענו כי הסכמי ההלוואה היו למראית עין בלבד וכי אכן קיים הסכם השקעה. לאחר שניסיונות הפשרה של בית המשפט המחוזי נכשלו, הוא נתן צו מניעה זמני המונע מהמערערים להיפטר מנכסיהם. לאחר מכן ביקשו המערערים לפסול את השופט, בטענה כי דעתו הייתה מוטה ו"נעולה" בעקבות החלטתו על צו המניעה הזמני. עם זאת, בית המשפט שלערעור דחה את הערעור ואישר כי החלטות ביניים אינן מצביעות על חשש למשוא פנים, וקביעותיו של שופט המחוזי היו נחוצות לשיקולי הסעד הזמני והתבססו על הראיות שהיו קיימות באותה עת. הבהרתו של השופט כי טרם גיבש עמדה סופית נשקלה אף היא כנגד טענות המערערים. יתר על כן, התבטאויות השופט במהלך ניסיונות פשרה היו חלק מניהול יעיל של התהליך ולא הצביעו על משוא פנים. לבסוף, גם הטענות הנוספות שהעלו המערערים לא היו משכנעות. משכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב ובשכ"ט עורך הדין בסך של 15,000 ₪.