עת"מ 2331/04

תקציר

הליך זה החל בעתירה מנהלית שהגישו מר עאטף ג'בארין ואחרים, תושבי אום אל-פחם, בנוגע למכרז להקצאת מגרשים לבנייה עצמית בשכונת אל-חנוכ באום אל-פחם. העותרים ביקשו לבטל את המכרז ולשנות את תנאיו כדי להבטיח את ייעודו לפתור את מצוקת הדיור של חסרי הבית באום אל-פחם. הם גם ביקשו לאפשר לעאטף ג'בארין להשתתף במכרז ולקבל מגרש. כמו כן, הם ביקשו לפסול משתתפים שמסרו תצהירים כוזבים לפיהם אין בבעלותם מגרשי מגורים. המשיבים היו מינהל מקרקעי ישראל, עיריית אום אל-פחם והחברה הכלכלית לפיתוח כלכלי אום אל-פחם. במהלך ההליך הציעו העותרים הסדר פשרה, שלא אומץ על ידי בית המשפט בשל חוסר בהירות והסכמה של כל הצדדים. עוד קבע בית המשפט כי הסדר הפשרה מפר את עקרון השוויון, שכן הוא מעניק יתרון בלתי הוגן לעותרים על פני מציעים אחרים. טענות העותרים נגעו בעיקר לפגמים בטוהר המידות ובשוויון בהליך המכרזי. בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן מבוססות, ותחת זאת ציין את חובתם של המשיבים להקצות מקרקעין ביעילות ובהגינות כנאמנים ציבוריים. הקריטריון לגודל הקבוצה בהגרלה נמצא סביר ולא מפלה, וגם טענות העותרים לאפליה על רקע שפה ועושר נדחו. עם זאת, בית המשפט מצא כמה פגמים במכרז, לרבות הנוסח שבו פורסם והיעדר ערובה להבטחת הקצאה יעילה של חלקות. פגמים אלה לא הצדיקו את ביטול המכרז, אך בית המשפט המליץ למשיבים לשנות את מנגנון ההקצאה למכרזים עתידיים. בית המשפט דחה את העתירה אך הורה למשיבים לתעדף קטגוריה נוספת של תושבים לחלקות הנותרות, קרי אלה שמצבם הכלכלי, הבריאותי או הדיור אינו מזכה אותם בקטגוריות הקיימות. כל צד היה אחראי לעלויות שלו.