רע"א 33431-11-19

תקציר

המבקשים, הנתבעים בתובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, ביקשו סעד זמני מבית משפט השלום בעכו, בבקשה להוציא צו מניעה נגד המשיב, שהוא אחד הבעלים החוקיים של הקרקע שבמחלוקת. המבקשים טענו כי המשיב פלש לחזקתם במקרקעין לאחר שהגישו את כתב ההגנה. בית משפט קמא דחה את בקשתם, והוביל את המבקשים לעתור למתן רשות ערעור. השאלה המרכזית היא האם שגה בית המשפט כשדחה את בקשת המבקשים לסעד זמני מבלי לקיים דיון. פסק הדין קובע כי בקשת רשות הערעור נדחית. בפסק הדין צוין כי אף שהחוק מאפשר נסיבות חריגות למתן סעד זמני לנתבעים, המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים. בניגוד לבית משפט קמא, פסק הדין מכיר בכך שהפסיקה מאפשרת לנתבעים לבקש סעד זמני מבלי להגיש תביעה שכנגד. עם זאת, טענת המבקשים, המבוססת על הסגת גבול ומניעת עזרה עצמית, שונה מתביעת המשיב לפירוק השיתוף במקרקעין. יתר על כן, המבקשים לא הוכיחו את הדחיפות הנדרשת לסעד כזה, ולא הסבירו מדוע לא הגישו תביעה נפרדת או תביעה שכנגד. כן חויבו המבקשים לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.