ר"ע 347/86

תקציר

נסוב סביב מחלוקת בין חברת ביטוח, המשיבה מס' 1, לבין חברת אבטחה, המערערת, באשר לפרשנות פוליסת ביטוח "כל הסיכונים - קבלנים" המוחזקת על ידי חברת הבנייה סולל בונה בע"מ (המשיבה מס' 2). הפוליסה מבטחת את סולל בונה ומרחיבה את הכיסוי גם ל"קבלנים ו/או קבלני משנה ו/או גורמים אחרים" המעורבים בפרויקטי הבנייה של סולל בונה. פוליסת הביטוח מחייבת נקיטת אמצעי אבטחה יעילים באתרי בנייה. גניבות ופריצות מרובות אירעו באתרים שונים עליהם שמרה המערערת, והובילו את סולל בונה לתבוע שיפוי מחברת הביטוח, אשר ניתן. אלא שאז ניסתה חברת הביטוח להגיש תביעת פיצויים כנגד המערערת, בטענה לרשלנות בשירותי השמירה שלה. בית משפט השלום דחה את התביעה, בקובעו כי המערערת הייתה מבוטחת על פי הפוליסה כ"קבלן משנה". בית המשפט המחוזי, בהחלטה מפוצלת, פסק לטובת חברת הביטוח, בקובעו כי עבודתה של המערערת אינה מכוסה בפוליסה. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, בקובעו כי עבודת השמירה אכן מכוסה בפוליסת הביטוח. בפסק הדין הובהר כי מטרת פוליסת הביטוח מכסה הן "עבודות חיצוניות", המשרתות את הלקוח, והן "עבודות פנימיות", המשרתות את חברת הבניין. הואיל ושירותיה של המערערת נכללו בקטגוריה האחרונה ובוצעו מטעם סולל בונה, הם היו מבוטחים על פי הפוליסה. בית המשפט פירש גם את דרישת הפוליסה לביטחון יעיל כחלה על כלל העבודה המבוטחת ולא כחריגה משירותיה של המערערת. יתר על כן, מאחר שניתן היה לסווג את המערערת כ"קבלן" או "קבלן משנה", היא הייתה מבוטחת בגין גניבות שאירעו באתרי הבנייה של סולל בונה, וחברת הביטוח לא יכלה לתבוע פיצוי. בפסק הדין הודגש כי התשלום ששילמה חברת הביטוח המשיבה לסולל בונה בגין הנזקים הכיר בחבותה ומשמעותו היא כי אין ביכולתה לחלוק עתה על כיסוי הנזקים שנגרמו כתוצאה מגניבות. משכך, החזיר בית המשפט העליון על כנו את החלטת בית משפט השלום ודחה את תביעת חברת הביטוח כנגד המערערת. חברת הביטוח חויבה לשלם למערער הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.