עת"מ 5996-07-21

תקציר

השופט דחה את העתירה לאחר שבחן את החלטות הוועדה המקומית והערר, ולא מצא עילה משפטית להתערבות. הם הדגישו כי תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים בענייני תכנון מוגבל למקרים של פעולה מנהלית בלתי חוקית, ואל לו לבית המשפט לכפות את שיקול דעתו על רשויות התכנון. השופט הסכים עם ועדת הערר כי לא ניתן לאשר את בקשת העותרים להיתר בנייה בשל פרסום הודעה המגבילה היתרים, לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, שמטרתה להקל על הכנת תכנית לחיזוק מבנים. ההגבלה הייתה תקפה לשנתיים, וועדת הערר הייתה רשאית לדחות את הבקשה על סמך הודעה זו, גם אם הוועדה המקומית לא עשתה כן. בנוסף, אישר השופט את פרשנותה של ועדת הערר לסעיף 12 לתכנית המתאר הארצית, המונע החלת תמריצי בנייה על בניין העותרים, שכן השטח הכולל המותר בתכנית החלה עולה על 400 מ"ר כאשר מחלקים בין שני מבנים על המגרש. ככלל, השופט לא מצא פגמים בהחלטת ועדת הערר ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם למשיבים הוצאות משפט.