ה"ת 4871-01-25

תקציר

המבקש ביקש להחזיר את הטלפון הנייד שלו, שנתפס במהלך חקירה הקשורה לכתב אישום שהוגש נגדו. הוא טען כי תפיסת הטלפון נועדה לחקירה ויש להחזירו עם סיומה, וכי הוא מכיל חומרים שיכולים לסייע להגנתו. בעוד שתפיסת הטלפון הייתה מוצדקת על פי פקודת סדר הדין הפלילי, בית המשפט הכיר בכך שהשארתו לפני הרשעה היא צעד דרסטי. נבחנו התכליות המונעות והראייתיות שעמדו מאחורי התפיסה. למרות שחילוט הטלפון עם הרשעתו מהווה הצדקה תקפה לתפיסתו, בית המשפט מצא כי זכותו של המבקש למשפט הוגן וזכויות הקניין שלו גוברות על תכליות אלה. בית המשפט לא השתכנע מהטיעון הכללי של התביעה כי הטלפון עשוי להניב ראיות בעתיד, במיוחד לאור העובדה שהחקירה הסתיימה. זאת ועוד, סירובו של המבקש למסור את סיסמת הטלפון, מהלך שעשוי לחזק את טענת התביעה, לא שלל ממנו את האפשרות לחפש ראיות להגנתו. בית המשפט הדגיש את חשיבות זכותו של נאשם להציג הגנה ואת מידתיות השפעת התפיסה. כך, הותר למבקש להעתיק את תכולת הטלפון באמצעות עורך דינו, אשר יבטיח את שלמות הטלפון ויחזיר אותו עם העתקתו. תפיסת הטלפון, אף שהייתה מוצדקת, נמצאה בלתי מידתית בנסיבות אלה.