רע"צ 13541-03-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה המבוססת על עילות פרעתי (סוג של תביעה לפי הדין הישראלי) בתיק הוצאה לפועל. תיק ההוצאה לפועל המקורי נפתח בשנת 2012 כדי לאכוף פסק דין משנת 2003 המאשר פסק בורר בסך 80,361 ₪ לטובת המשיבים ("הזוכים" בתיק ההוצאה לפועל), שהם עורכי דין. המערערים ("המפסידים" בתיק ההוצאה לפועל) טענו כי הגיעו להסכם פשרה עם המשיבים בשנת 2004, לפיו שילמו 8,000$ במזומן לצורך הסדר החוב, אך המשיבים לא פעלו בתום לב בכך שהמתינו למעלה מ-8 שנים לגביית החוב. המערערים הגישו בקשה להפחתת הפרשי הריבית והצמדה שנצברו, אשר רשם ההוצאה לפועל דחה, והובילו לערעור זה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם לרשם ההוצאה לפועל סמכות לצמצם את הפרשי הריבית וההצמדה בתיק שנפתח לצורך ביצוע פסק דין, ואם כן, האם נסיבות המקרה מצדיקות הפחתה כזו. בית המשפט הגיע למסקנה כי לרשם אכן יש סמכות זו, למרות החלטת הרשם ההפוכה. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת המערערים כי יש לבטל לחלוטין את הפרשי הריבית וההצמדה בשל חוסר תום הלב הנטען של המשיבים. תחת זאת, קבע בית המשפט כי יש להחזיר את העניין לרשם על מנת שיבחן האם יש מקום להפחתת הריבית הצבורה, בהתחשב בנסיבות המקרה ובעקרונות תום הלב. עוד קבע בית המשפט כי אין מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות ההליך. לבסוף, פסק דינו של בית המשפט היה כי הערעור יתקבל בחלקו והתיק יוחזר לרשם לבדיקה נוספת.