בד"מ 3/18

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בבקשה להטלת עונש על אדם המכונה המשיב, בעקבות הרשעתו הפלילית בשורה של אישומים. אישומים אלה כוללים מגע עם סוכן חוץ, מתן שירותים להתאחדות בלתי מותרת והפעלת רכוש לצורך ביצוע עבירת טרור. המשיב, עו"ד במקצועו, הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים ולאחר מכן נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל, בתוספת שנת מאסר על תנאי. עונשם הופחת מאוחר יותר בשלושה חודשים בעקבות ערעור לבית המשפט העליון. השאלה העומדת על הפרק היא האם מעשיו של המשיב מהווים קלון, ואם כן, איזה עונש יש להטיל. דעת הרוב של בית המשפט קובעת כי מעשיו של המשיב אכן נגועים בבושת פנים משמעותית. המשיב הפר ביודעין תקנות הנוגעות לביטחון המדינה, ביצע עבירות חוזרות ונשנות וניצל את מעמדם ומקצועם כדי לעקוף את החוק. יתר על כן, מעשיהם הפגינו חוסר נאמנות לחוקי המדינה וחוסר כבוד לאמות המידה האתיות המצופות מעורך דין. התנהלות זו, קובע בית המשפט, מצדיקה השעיה של ארבע שנים מעיסוק בעריכת דין, החל ממועד החלטה זו. עם זאת, השופט דני נווה מביע דעה חולקת על העונש. הם רואים את מעשיו של המשיב בחומרה רבה, ומדגישים כי המשיב לא מילא תפקיד משני, ניהל את פעילות המשרד באופן עצמאי, ולא גילה חרטה או הבנה של חומרת מעשיו. השופט נווה ממליץ על הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט ברוב קולות להשעות את המשיב ל-42 חודשים, ולא להוציאם לצמיתות. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ויש להעביר אותם אליה.