תלה"מ 63643-01-18

תקציר

בית המשפט החליט שלא לפסול חוות דעת של מומחה או למנות מומחה נוסף בתיק שעניינו חלקו של עורך דין ברווחים ממשרד עורכי דין. המומחה נחקר ביסודיות על ידי שני הצדדים ובית המשפט עצמו, וחוות דעתו הייתה מפורטת והתייחסה לכל הנקודות הרלוונטיות. בית המשפט לא מצא סיבה להטיל ספק במשוא הפנים של המומחה או במהימנות חוות דעתו. המבקש ניסה למסור חוות דעת פרטית למומחה, שבית המשפט ראה בה חריגה ועלולה לפגוע בתפקידו של המומחה, מה גם שבית המשפט לא התיר למבקש להגיש חוות דעת משלו. גם הסברו של המומחה בדבר הערכת חלקו של עורך הדין נמצא מספק. יתר על כן, בית המשפט קבע כי שיטת ההערכה שנבחרה, NAV, מתאימה למקרה הנדון, המבוססת על המוניטין האישי וכושר ההשתכרות של עורך הדין, ולא על שיטת DCF שהציע המבקש, שכן זו מיועדת לחברות סחירות עם קונים ומוכרים מרצון – דבר שלא היה ישים במקרה זה. לבסוף, בית המשפט שקל את המידתיות שבהקדשת משאבים רבים יותר לתיק, בהתחשב בחומרת הדברים הנדונים ובעקרון השימוש היעיל במשאבים שיפוטיים. משכך, נדחתה הבקשה למינוי מומחה נוסף, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתן לפרסמה תוך השמטת פרטיהם.