ת"א 40663-06-22

תקציר

השופט קבע כי טענת התובעים לבעלות על הקרקע, המבוססת על הבטחה שלטונית שניתנה לפני למעלה משבעים שנה, אינה עקבית ונעדרת מספר היבטים מהותיים. ראשית, התובעים לא הצליחו להוכיח את זיקתם המשפטית להבטחה השלטונית הנטענת, גם לאחר שהנתבעים העלו טענות מפורשות בסוגיה זו. התובעים תבעו את הקרקע כיורשים של הבטחה שלטונית שניתנה לסבם, אך לא סיפקו צווי ירושה כלשהם לתמיכה בטענה זו. שנית, השופטת הצביעה על חוסר עקביות בתחום המקרקעין הנתבעים על ידי התובעים, אשר נבדלו במסמכים השונים שהגישו. שלישית, התובעים טענו כי הם נציגיה הבלעדיים של המשפחה, אך לא הסבירו את היעדרם של בני משפחה או יורשים אחרים בתביעה, ולא קיבלו את הסכמת היורשים האחרים או את אישור בית המשפט לייצג את העיזבון. לבסוף, הדגישה השופטת כי היה מקום להוסיף להליך צדדים שלישיים בעלי זכויות בחלקה, שכן זכויותיהם עלולות להיפגע מפסק הדין. בשל פגמים והשמטות אלה, החליטה השופטת לדחות את התביעה לאלתר, ולחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת. פסק הדין הדגיש את הצורך בדיאלוג ריאלי בין הצדדים ליישוב הסכסוך.