תת"ח 6839-05-10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס להפרות של חוקי סחורות ושירותים, וצווים שהוצאו מכוח חוקים אלה. המערערים הורשעו במספר עבירות, ובהן אי עמידה בדרישות הרישוי, ואי מסירת פירוט מספק בחשבוניות. עיקר המחלוקת בערעור זה נסובה סביב החלטתו של בית משפט קמא לחלט את המוצגים ששימשו לביצוע עבירות אלה, אשר נתפסו על ידי המשיב. המערערים טענו כי יש להחזיר להם את המוצגים, בעוד המשיב ביקש להחרים אותם. השופט רענן בן-יוסף קבע כי בקשת החילוט של המשיב אינה מוצדקת. בן-יוסף ביסס את החלטתו על כך שהמוצגים לא תרמו תרומה משמעותית לביצוע העבירות, ולא התקיים הקשר הנדרש בין המוצגים לעבירות. זאת ועוד, התכלית העונשית של החילוט נמצאה בלתי מידתית ביחס לפגיעה בזכות הקניין, במיוחד בהתחשב בקנסות הצנועים יחסית שהוטלו על המערערים. עם זאת, מתוך הכרה בסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור אם המוצגים יוחזרו למערערים במצבם הנוכחי, הורה בן-יוסף כי המוצגים יוחזרו למערערים רק לאחר פירוקם, הליך שעל המערערים לבצע בעצמם, בתיאום עם המשיב. בנוסף, קבע השופט כי המערערים לא יידרשו לשלם הוצאות אחסון בגין המוצגים במהלך חמש השנים שהיו ברשות המשיב.