בש"א 17027/01

תקציר

השופט ד' פפר דחה את הבקשה להכיר בתביעת המבקש כתובענה ייצוגית. העותר, לקוח של הבנק המשיב, ביקש לייצג את כל הלקוחות אשר חויבו לכאורה שלא כדין בעמלה עבור שירות מידע טלפוני. השופטת קבעה, כי בעוד שהעותרת הקימה עילת תביעה אישית, היא לא הצליחה להוכיח כי קיימת קבוצה של לקוחות בעלי מיקום דומה. השופטת הדגישה כי תובענה ייצוגית מחייבת קיומה של קבוצה בעלת אינטרסים משותפים, ואין די בטענות הפגיעה הכלליות של המבקשת. זאת ועוד, טענת העותרת כי הלקוחות חויבו בגין השירות לפני שקיבלו את הקוד הסודי הדרוש לשימוש בו סתרה את טענתה הראשונית ולכן לא הייתה מקובלת. בנוסף, ציין השופט כי חקיקה ספציפית בנושא תובענות ייצוגיות בחוק הבנקאות מונעת שימוש בתקנה כללית יותר כמסלול חלופי. השופט מתח ביקורת על התנהלות הבנק, אך בסופו של דבר קבע כי המבקש לא עמד בדרישות לתביעה ייצוגית לפי חוק הבנקאות או תקנות סדר הדין האזרחי. העותרת חויבה לשאת בהוצאותיה ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.