בש"א 20837/07

תקציר

הנתבעים בתיק זה ביקשו לדחות את הטענות שהוגשו נגדם מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי התובעים היו צריכים להגיש תביעה נגזרת בשם החברה, שכן רוב התביעות נגעו לנזקים שנגרמו לחברה ולא לתובעים עצמם. השופטת הסכימה וציינה כי הנזק הנטען לחברה פגע בעקיפין בתובעים ואינו נופל בגדר חריגים כלשהם לכלל. לפיכך, התביעה נדחתה על הסף. שנית, הנתבעים טענו כי חלק מהתביעות נדחו בזמן בשל התיישנות. השופטת הסכימה גם עם נקודה זו, וציינה כי הטענה בדבר אי תשלום תמורה עברה את תקופת ההתיישנות ולכן נדחתה. שלישית, הנתבעים טענו כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בפיטוריו של התובע 4, והשופט שוב הסכים וקבע כי התביעה נעדרת סמכות עניינית בעניין זה. השופט קבע כי בקשת התובעים לא צלחה, והטענות נדחו. התובעים חויבו בהוצאות הנתבעים, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.4.08.