ת"פ 25546-11-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם המואשם בעבירות נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, קרי נשיאה והובלה של כלי ירייה ללא רשות. בית המשפט פותח בהדגשת עקרון ההלימות, שמטרתו ליצור איזון בין חומרת העבירה לבין העונש שהוטל. הערכים החברתיים הנפגעים מעבירה זו מזוהים כביטחון הפרט והציבור, כמו גם שלטון החוק. מידת הפגיעה מוערכת כגבוהה עד בינונית, עקב פריקת הנשק. בית המשפט בוחן גם את התקדים המשפטי בעבירות נשק, ומכיר במגמה של החמרת הענישה. הוא בוחן מספר מקרים קודמים, ומבחין ביניהם על פי פרטי כל מקרה, כגון מספר כלי הנשק המעורבים, הימצאות הכדורים, עברו הפלילי של הנאשם ונסיבות העבירה. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי עונש הולם לנאשם ייפול בטווח של 18-40 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט מחליט על עונש של 18 חודשי מאסר, בהתחשב בהודאת הנאשם ובעברו הפלילי הנקי, ומטיל עונשים מקבילים מופחתים על עבירות נשק נוספות, כמו גם קנס. זכות הערעור על פסק הדין נשמרת הן לנאשם והן לתביעה.