מ"ת 3193-12-21

תקציר

פסק הדין דן בעילות לבחינה מחודשת של תיק על בסיס מצגים חדשים. היא מפנה לפסקי דין קודמים הנוגעים לקבלת ייצוגים חדשים ומדגישה כי שינוי בייצוג בלבד אינו מהווה סיבה תקפה. פסק הדין מתייחס גם לשלוש טענות מרכזיות שהעלה המבקש. ראשית, באשר לחשיפתן של עובדות חדשות, פסק הדין מדגיש כי נדרשים שינויים ראייתיים מהותיים ומשמעותיים לצורך בחינה מחודשת, וטיעוני המבקש אינם מוכיחים תמורות כאלה. שנית, נדונה סוגיית המאסר המותנה, תוך הבהרה כי מאסר מותנה מתחיל לאחר סיום תקופת המאסר, ובמקרה זה לא חלפה תקופת המאסר. שלישית, פסק הדין בוחן את הטענה כי המבקש ריצה את עונש הפסילה, וקובע כי טענות המבקש חסרות תוכן. ניסיונו של המבקש לטעון לאי ידיעת הפסילה עומד בסתירה להודאותיו והרשעותיו הקודמות. כמו כן, בית המשפט דן בטענות המבקש כנגד תצהיר, בקובעו כי יש להתייחס לשאלת תוקפו של התצהיר בתיק העיקרי ולא בהליך קביעת ראיות לכאורה. הכרעת הדין מסתיימת בשמירה על הראיות הקיימות לכאורה, דחיית הבקשה והדגשה כי המאסר המותנה עודנו בתוקף. זכותו של המבקש לערער על ההחלטה, והחלטת בית המשפט היא סופית לעת עתה.