רע"א 1547/23

תקציר

בפסק דין זה נדחתה בקשת הדחייה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי ובמסמכים הקשורים אליה. היא הדגישה את שיקול הדעת הרחב של בתי המשפט הפרוצדורליים במתן סעד זמני, כאשר התערבות הערעור שמורה למקרים חריגים, שלא חלה כאן. על פי תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, על בית המשפט לאזן בין קיומה של עילת תביעה לבין מאזן הנוחות, לטובת האחרונה. בנוסף, שיקולי צדק, הגינות והתנהלות במועד של בעלי הדין הם בעלי חשיבות עליונה. בית המשפט המחוזי קבע, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור כנגד מתן סעד זמני בשל מעורבותם של צדדים שלישיים תמימים אשר שינו את נסיבותיהם על פי נהלי תמחור מבוססים. שיהוי המבקש, חרף ידיעתו על הליכים אלה, היה משמעותי, השפיע לרעה על אחרים והצדיק את שלילת הסעד הזמני. בית המשפט גם לא מצא בסיס לטענת המבקש כי שווי המימוש של הנכס היה נמוך ממחיר השוק. הטענה כי הנכסים היו מפעל חיים אישי סתרה טענות קודמות ולא נדונה בהליך העיקרי. סיכויי ההצלחה של התביעה לא הצדיקו את היענות לבקשה, ונותרה עמימות לגבי זכויותיו של המבקש לפי חוק המשכון. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על המבקש על כך שהגיש בקשה דומה בהליך אחר בסמוך לאחר דחיית הראשונה, וראה בה ניצול לרעה פרוצדורלי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מבלי שנפסקו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה.