ת"א 25392-08-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט לטובת בוררות, המבוססת על תניית בוררות בהסכם בין המבקשים (רוכשי דירות) לבין המשיבים (חברה לבניית דירות). בית המשפט קובע תחילה כי ההסכם מכיל תניית בוררות תקפה ודוחה את טענות המשיבים בדבר ניגוד עניינים לכאורה בפאנל הבוררות. עם זאת, בית המשפט מוצא צדק בטענת המשיבים כי תניית הבוררות בחוזה האחיד היא מפלה. הסעיף דורש כי כל סכסוך יידון בבית דין דתי המחיל את דין תורה, שאינו מתאים לשמיעת תביעות הקשורות לחוק מכר דירות, דין קוגנטי שיש להכריע בו רק לטובת הקונה. מאחר שהמבקשים לא הראו כי דין התורה חל או גובר על חוק מכר דירות, סעיף הבוררות מעניק להם יתרון בלתי הוגן. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי תניית הבוררות מפלה ומבטל אותה, ובכך דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים. תחת זאת, יישאו המבקשים בהוצאות המשיבים, הקבועות על סך של 1,800 ₪.