ת"א 40780-10-23

תקציר

המבקשים ביקשו לפצל את הדיון ולהוסיף ראיות בבקשתם לסעד ביניים. הם טענו כי עדם, מר רוכברגר, לא יכול היה להגיע לדיון בשל אירוע אישי וביקשו כי תצהירו ייחשב כראיה. העירייה התנגדה וטענה כי הבקשה לא הוגשה בתצהיר וכי למבקשים היה די זמן לבקש מועד דיון נפרד. בית המשפט הסכים עם העירייה, וציין כי הבקשה אינה נתמכת בחוק וכי למבקשים היה די והותר זמן להיערך. באשר לבקשה לסעד ביניים, נעתר בית המשפט לבקשה ממספר שיקולים. ראשית, בית המשפט מצא כי עילת התביעה של המבקשים אינה נתמכת בראיות מספיקות. המבקשים טענו כי יש להם רשות מהעירייה להשתמש בקרקע ולהחזיק בה, אך בית המשפט הטיל ספק בכך שהרשאה כזו, אם ניתנה בעל פה, אינה ניתנת לביטול. המבקשים לא הצליחו להביא כל ראיה להסכם בכתב או לרישומים עירוניים של ההרשאה הנטענת. עוד ציין בית המשפט כי לעירייה אין זכות לתפוס חזקה בקרקע ללא צו שיפוטי וכי איומה לעשות כן אינו חוקי. יתר על כן, מאזן הנוחות נטה לטובת המבקשים. בית המשפט הכיר בכך שבטיחותם של המשתמשים במקלט מהווה חשש משמעותי, אך מצא כי החזקת הקרקע אינה מונעת לחלוטין את הגישה למקלט. בנוסף, תוכנית העירייה לקרקע כללה שינויים בלתי הפיכים, בעוד שניתן היה לטפל בבעיות הבטיחות באופן חלקי מבלי לגרום נזק מהותי למבקשים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לקבל את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני והורה לעירייה לשאת בהוצאות המבקשים. המבקשים הונחו להגיש כתב תביעה עד ליום 16.11.2023, והצדדים התבקשו לשקול הסכם פרוצדורלי לשמירת המצב הקיים עד להכרעה בתביעת הסילוק.