ת"א 58194-07-20

תקציר

השופטת פותחת בהתייחסות לטענת הנתבעים כי הסכמי השכירות פיקטיביים ומפוברקים. השופט דוחה טענה זו ומוצא אותה בלתי מבוססת ומבוססת על חשדות בלבד. טענות הנתבעים בדבר חוסר העקביות בהסכמים, חוסר הבהירות בנוגע לתשלומים וסכומי דמי השכירות הבלתי סבירים נדחות כולן מאחר שהשופט מוצא אותן כבלתי משכנעות ושכיחות בעסקאות עסקיות. זאת ועוד, השופטת מציינת כי טענת הנתבעים כי ההסכמים מנותקים מהמציאות ומהווים חלק ממערכת יחסים מורכבת בין התובע לבין מר וכטל נעדרת ראיות מספיקות. באשר לסיבת ניתוק המתחם מאספקת החשמל, מקבלת השופטת את טענת הנתבעים כי היא נבעה מחוב שלא שולם, ומוצאת כי היא נתמכת בראיות ברורות, לרבות רישומי חברת החשמל ועדותו של עד בלתי משוחד. לפיכך, לא ניתן לייחס את ניתוק החשמל לנתבעים. השאלה המרכזית, לטענת השופטת, היא מדוע ביטל מר וכטל את הסכמי השכירות, שהביאו לנזקים הנטענים של התובעים. השופטת מסכימה עם התובעים כי הביטול נבע מחיבור בלתי חוקי של חשמל מהמתחם לבית הספר מעש, כאמור בהודעת הביטול. עם זאת, השופטת מדגישה כי החלטתו של מר וכטל לבטל את ההסכמים לא הייתה מוצדקת, שכן הקשר הבלתי חוקי כבר נפתר במועד הביטול. למרות זאת, השופט קובע כי הנתבעים אינם אחראים להפסד דמי השכירות של התובעים בעקבות הביטול. השופט מיישם את מבחן הציפייה ומגיע למסקנה כי הנתבעים לא יכלו לצפות כי הפרתם תוביל לנזקים כאלה. בנוסף, השופטת מציינת כי התחייבות הנתבעים אינה מעידה על אחריות לנזקים שהתממשו. השופטת דוחה גם את התביעה לדמי שימוש ראויים בגין החיבורים שהציבה העירייה במתחם, שכן שיטת חישוב האגרות של התובעים אינה מקובלת, ונדרשת חוות דעת מומחה לצורך שומה זו. לסיכום, השופטת דוחה את טענת התובעים ומורה לנתבעים לנתק לאלתר את קשריהם ממתחם דוראן. התובעים נדרשים לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי דין, בסך של כ-35,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים ועומד כפסק הדין הסופי.