עש"א 38668-11-21

תקציר

הערעור מקבל חלקית את קביעתו של הממונה כי גלידרייה מהווה מסעדה ולכן היא אסורה על פי התקנות. מפרשנות התקנות עולה כי אין איסור גורף על כל עסק המוכר מזון. החלטת הממונה מבוססת על ביקור באתר ובחינת לשון התקנון וכוונתם האובייקטיבית של הצדדים. בית המשפט מסכים עם מסקנתו של הממונה כי הגלידריה היא מסעדה, שכן היא מתאימה להגדרה ובעלת מאפיינים של אחת. עם זאת, בית המשפט חולק על פרשנותו של הממונה את התקנות כאיסור מוחלט על מכירת מזון. רשימת האיסורים בתקנות אינה נחשבת סגורה הרמטית, אך גם אינה פתוחה. מדובר בפרשנות צופה פני עתיד המביאה בחשבון שינויים עתידיים, ונמצא כי כוונת הצדדים מתמקדת באיסור על עסקים הגורמים למטרדים, כגון זיהום ריח ורעש, ולא באיסור מוחלט על מכירת מזון. בית המשפט קובע כי התקנות אוסרות רק על עסקים המעורבים במזונות ומטרדים, ומותר למכור סוג אחד של מזון או מוצרים יבשים וארוזים שאינם גורמים לריחות. כל צד יישא בהוצאותיו, וערבות המערערת תוחזר לו. פסק דין זה יישלח בדואר לצדדים.