ת"א 44186-04-22

תקציר

השופט במקרה זה פסק לטובת בקשת התובע לפירוק שותפות במקרקעין עם הנתבעים. השופטת הקדימה את פסק הדין בכך שהדגישה כי תביעת הפירוק הייתה מוצדקת, וכל טענה לחוסר תום לב מצד התובע לא הוכחה. טענות הנתבעים בדבר חוסר תום הלב של התובעת נבעו מהצעת רכש שנעשתה במהלך המו"מ ולאחר מכן נסוגה ממנה. השופט ציין כי ההצעה מעולם לא גובשה באופן רשמי וכי הנתבעים עצמם סירבו להצעה. כמו כן, הדגישה השופטת כי יש להחיל את עקרון תום הלב במשורה בדיני הקניין, במיוחד במקרים הנוגעים לפירוק שיתוף, אשר ככלל מעודדים. במקרה זה קבעה השופטת כי התנהלות התובעים אינה מצדיקה את דחיית תביעתם וכי הם פעלו במסגרת זכויותיהם בבקשת הפירוק. בהתייחסו לשיטת החלוקה, הסכים השופט עם הצדדים כי חלוקה בעין אינה אפשרות מעשית ולכן קבע כי יש לפרק את השותפות באמצעות מכירת הנכס. השופט גם הורה לנתבעים לשאת בהוצאות התביעה, לרבות הוצאות התובע ושכר טרחת העד המומחה מטעמם. לבסוף, השופטת הורתה לעורכי הדין של שני הצדדים להסכים על מינוי כונס נכסים שינהל את מכירת הנכס. אם לא הצליחו להגיע להסכמה, התווה השופט הליך לבחירת כונס נכסים באופן אקראי מתוך רשימה של עורכי דין מוצעים. פסק הדין אפשר ערעור וקבע כי פסק הדין יופץ לשני הצדדים.