ע"פ 5297/15

תקציר

הערעור נדחה. המערער הורשע בשתי עבירות של אונס לפי סעיף 345(א) לחוק העונשין, המגדיר את עבירת האינוס וקובע עונש של שש עשרה שנות מאסר. האישום הראשון מתייחס למתלוננת א', אותה נישק וחדר המערער בעודה ישנה. האישום השני מתייחס למתלוננת ג', אותה החזיק המערער בעת שהייתה שרויה בשינה עמוקה. המערער טען כי ממצאי בית המשפט המחוזי התבססו על הערכות שגויות של הראיות ומהימנות העדים. עם זאת, השופט לא מצא עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, שהיו משכנעות ומשכנעות. השופט הדגיש כי במקרים של עבירות מין, ערכאת הערעור בוחנת בקפידה את מסקנותיו של בית משפט קמא, אך אינה מתערבת בממצאים עובדתיים ומהימנים אלא במקרים חריגים. באשר להרשעה באונס המתלוננת א', קבע השופט כי המערער היה מודע לכך שהיא ישנה וניצל את שנתה כדי להחזיק בה, ובכך עמד ביסודות עבירת האינוס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין. אשר לאונס המתלוננת ג', הסכים השופט עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי המערער החזיק בה בעת שהייתה שרויה במצב של שינה עמוקה, וכי ידע או לפחות חשד כי היא מחוסרת הכרה. השופט דחה גם את טענת המערער כי סבר שיחסי המין היו בהסכמה, וציין כי מהראיות עולה כי המערער היה מודע לכך שהמתלוננת ג' אינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין. זאת ועוד, השופט קבע כי חשיפתו של בית המשפט המחוזי לראיות פסולות לא השפיעה על הכרעת הדין, שכן בית המשפט התעלם מהראיות וההרשעה התבססה על יסודות מוצקים אחרים. לבסוף, השופט מצא כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי ראוי ומידתי, ועולה בקנה אחד עם החלטות קודמות במקרים דומים. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הערעור. השופטת א' חיות והשופט א' פוגלמן הסכימו עם ההחלטה.