רע"א 4990/17

תקציר

המדינה ערערה על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי פרטים מסוימים הנוגעים לפרויקטי הבנייה של המשיב אינם חוסים תחת תעודת סודיות חתומה בידי ראש הממשלה, אשר הונפקה בשלב גילוי התביעה הכספית של המשיב נגד המדינה. המדינה טענה כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו בכך שהחליט על היקף התעודה, עניין השמור לבית המשפט העליון. המשיב טען כי בית המשפט המחוזי פעל במסגרת זכויותיו. בית המשפט העליון קבע, כי בעוד שלבית המשפט החוקר יש סמכות לפסוק בהתנגדויות מסוימות במהלך חקירת עדים, אין לו סמכות לגלות ראיות חסויות. מאחר שקיימת אפשרות ממשית שהפרטים שבמחלוקת נופלים תחת תעודת החיסיון, בית המשפט העליון היה הגוף המוסמך היחיד לדון בנושא. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי עלולה להוביל לחוסר יעילות פרוצדורלית ולריבוי הליכים, והדגיש כי הגישה הנכונה היא הגשת עתירה לגילוי ראיות לבית המשפט העליון. בהתאם לכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה, ביטל את פסקי דינו של בית המשפט המחוזי והורה למשיב לשאת בהוצאות המשפט של המדינה.