ת"א 30506-05-11

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אוטובוס בגיל 52, תבע את נהג האוטובוס ואת חברת הביטוח בגין נזקים. התובע, שהיו לו מספר נכויות קיימות ולא עבד שנים לפני התאונה, טען כי כתוצאה מהתאונה נפגע לחלוטין כושר ההשתכרות שלו. כמו כן תבע פיצויים בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, אובדן זכאות לפנסיה, הוצאות עזרה בדירה בעבר ובעתיד, הוצאות ניידות עתידיות, הוצאות ניידות בעבר והסתגלות לדיור. הנתבעים טענו כי בריאותו הלקויה של התובע טרם התאונה גרמה לכך שכבר נשללה ממנו יכולת השתכרות, ולכן אין לפצות אותו על אובדן השתכרות, או על השתכרות עתידית. בית המשפט מצא כי אמנם כושר ההשתכרות של התובע היה מוגבל לפני התאונה, אך הוא פחת כמעט לחלוטין לאחריה. עוד נמצא כי התובע נזקק לסיוע משמעותי מאחרים בעקבות התאונה. עם זאת, השופטת לא קיבלה את כל טענות התובע, וקבעה כי חלק מתסמיניו אינם קשורים לתאונה, וכי ניידותו לא נפגעה. בסך הכל פסקה השופטת לתובע פיצוי בסך 844,300 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה כלל 65,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 50,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, 120,000 ₪ עבור סיוע בעבר מאחרים, 320,000 ₪ עבור סיוע עתידי, 60,000 ₪ עבור הוצאות שונות בעבר, 30,000 ₪ עבור הוצאות עתידיות ו-129,000 ₪ עבור כאב וסבל. סכום זה היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד, בניכוי התשלומים התכופים שהתובע כבר קיבל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.