ת"א 64575-12-21

תקציר

בית המשפט מצא כי רשם המקרקעין התרשל בכך שלא בדק כראוי צו קיום צוואה מזויף הנוגע לפיסת רכוש, אשר הביא להעברת הנכס לצד שלישי שלא כדין. לגופו של עניין, הרשם לא ערך בדיקה מינימלית שהייתה מגלה בנקל את הזיוף, ולכן הפר את חובת הזהירות המוטלת על הלקוחות. עם זאת, נמצא כי התובעים תרמו לנזק בכך שלא רשמו את צו קיום הצוואה במועד ולא נקטו בהליכים משפטיים דחופים כאשר נודע להם על החשד לזיוף. רשלנותם התורמת נקבעה בשיעור של 40%, מה שהפחית את אחריות הנתבע בהתאם. באשר להערכת הנזקים, קבע בית המשפט כי המועד המתאים לקביעת שווי הנכס הוא מועד רישום הנכס על שם הצד השלישי ולא מועד פסק הדין. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של הנתבע על שווי הנכס על פני זו של התובעים, וכן ניכה מס מהנזקים המחושבים. לתובעים נפסקו פיצויים בסך של כ-5.3 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה חושב על בסיס שווי הנכס במועד ביצוע העוולה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל. תביעתם של התובעים לערכו הנוכחי של הנכס נדחתה, שכן בית המשפט ביקש להחזיר את התובעים למצב בו היו נמצאים אלמלא התרחשה העוולה.