הפ"ב 24420-01-14

תקציר

פסק הדין במקרה זה כרוך בפסק בוררות ובבקשה מאוחרת יותר לבטלו. הבקשה מתקבלת על תנאי. ראשית, יש התייחסות לחוסר ההנמקה בפסק הבוררות, אך יצוין כי הבוררים אינם נדרשים להתייחס לכל טענה המועלית על ידי בעלי הדין ופסק הבוררות הנוכחי דן די הצורך בטענות העיקריות. שנית, טענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין משום שלא ניתנה לה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיה תקפה בחלקה. פסק הדין משרטט את השתלשלות האירועים בעניינם של שני עדים, מסיקה וארז, ואת ניסיונותיהם להעיד בדיוני הבוררות. נמצא כי המבקש לא עשה מאמצים מספיקים להביא את מסיקה להעיד ולכן אינו יכול להלין על היעדרותו. באשר לארז, שעדותו נמנעה בשל נסיבות שיוחסו למבקש, בוחן בית המשפט את ההשפעה הפוטנציאלית של עדותו על תוצאת הבוררות. המסקנה היא כי עדותו, גם אם הייתה מוצגת, לא הייתה משפיעה על החלטת הבורר, אולם מוכרת הצהרת הבורר כי היעדרותו של ארז פגעה במצבו המשפטי של המבקש. כדי לאזן בין הזכות להציג ראיות לבין הצורך בהליכי בוררות במועד, מורה בית המשפט כי אם המבקש יעמוד בתנאים מסוימים, לרבות הפקדת כספים וכיסוי הוצאות המשיב, יקבע הבורר דיון נוסף לשמיעת עדותו של ארז ולמתן פסק בוררות חדש. אם המבקש לא יעמוד בתנאים אלה, הבקשה לביטול המענק תידחה. ככלל, כל צד אחראי להוצאותיו, והמזכירות מונחית לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים.