ב"ל 27105-08-20

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב תובע עצמאי שהגיש תביעה בגין פגיעה בעבודה בידיו. לטענתו, הפציעה נגרמה כתוצאה מעבודתו במוסך, שכללה שימוש בכלים רוטטים וביצוע תנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, השופט פסק נגד התובע וקבע כי הוא לא ביצע עבודות פיזיות באופן סדיר בשנים האחרונות. מהראיות שהוצגו עולה כי מעורבותו של התובע הוגבלה לתקופות של לחץ עבודה גבוה או היעדרות עובדים וכי טענותיו לשימוש תכוף בכלים רוטטים לא הוכחו. השופט הצביע על סתירות בעדויות התובע ועדויותיו בנוגע לכלים בהם נעשה שימוש ותדירות השימוש בהם. יתר על כן, התובע לא פירט את הוראות הרגולציה לפיהן הוגשה תביעתו, וזו כשלעצמה עילת הדחייה. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה ודחתה את התביעה, מבלי להורות על הוצאות כלשהן בשל היותה תביעת ביטוח לאומי. לתובע יש זכות לערער על ההחלטה בערכאה גבוהה יותר תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.