ע"ח 14200-01-24

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על בעלות על מכונית מרצדס. המערערת, סטודנטית למשפטים עם מוגבלות שכלית, טוענת כי נתנה לסוחר רכב בשם אשר אסולין את רכבה כדי שיסייע בתיקונה ובמכירתה לאחר תאונה, ושמרה על מפתח הרכב עד למכירה. בינתיים היא קיבלה ממנו רכב חלופי ומקדמה של 38 אלף שקל, מתוך הבנה שהיא תאשר את מחיר המכירה. המערערת טוענת כי מאוחר יותר גילתה כי הבעלות ברכבה הועברה ללא הסכמתה ולקחה את העניין לבית המשפט. בתוך כך, הגיש המשיב, הטוען כי רכש את הרכב בתום לב ממגרש שבבעלות בנו, תלונה נגד המערער בגין גניבת רכב. בית המשפט בעכו פסק לטובת המשיב, הורה על החזרת הרכב והטיל איסור של 60 יום על העברת זכויות בעלות, עד לערבות בסך 40,000 ₪. החלטה זו התבססה על מספר ראיות: הסכם מכר חתום, הוכחת תמורה לרבות רכב שברולט, העברה בנקאית בסך 38,000 ₪ והבטחה ל-30,000 ₪ נוספים, וכן הודעות וואטסאפ המעידות על ידיעתה והסכמתה של המערערת למכירה. המערער ערער על החלטה זו, אך בהמשך ביקש עיון חוזר בבית משפט קמא, תוך הצגת ראיות חדשות למרמה ולזיוף. טענה זו נדחתה, מה שהוביל לערעור נוסף, שביקש אף הוא להציג ראיות נוספות. עם זאת, החליטה ערכאת הערעור לדחות ערעור זה, בציינה כי החלטת בית משפט קמא היא זמנית ופרוצדורלית במהותה, ומבוססת על ראיות מספיקות לכאורה. השופט ציין כי יש להתייחס לחששותיו של המערער מפני זיוף וראיות מפוברקות בהליך אזרחי נפרד, במיוחד לאור העובדה שהמשטרה סגרה את התיק. זאת ועוד, ראיות הרכישה של המשיב, לרבות הסכם מכר חתום והעברות בשווי 260,000 ₪, תמכו בהחלטת בית משפט קמא. החלטת ערכאת הערעור אישרה אפוא את החזרת הרכב למשיב, תוך הדגשה כי המערערת יכולה לפתוח בהליך אזרחי לקביעת הזכויות ברכב ולבקש סעד זמני. עוד הכירה השופטת בכך שנותרו שאלות רבות ומשמעותיות הנוגעות להסכמה, לתמורה ולקשר בין אסולין למגרש הרכבים, אליהן ניתן להתייחס בתביעה אזרחית. בינתיים תיוותר הבעלות ברכב בידי המשיב, בכפוף למגבלות הזמניות עליהן הורה בית משפט קמא.