תמ"ש 417-11-15

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא תוקפו של הסכם בין בני זוג שנישאו לאחרונה בישראל בדבר הסדרי הממון ביניהם, אשר לא אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, מה שהוביל למחלוקת בדבר חלוקת הרכוש המשותף ביניהם לאחר גירושיהם. השופטת קובעת תחילה כי ההסכם אכן תקף למרות היעדר אישור פורמלי, ומציינת כי הוא נכרת לפני הנישואין ואומת זמן קצר לאחר מכן, ולכן עומד בחוק יחסי ממון. באשר לחלוקת הרכוש, בית המשפט מקבל את טענת התובעת כי השקיע 500,000 ₪ מירושה ברכישת דירתם המשותפת, והראיה מלמדת כי השקעתה של הנתבעת בסך 125,000 ₪ מאביה. עוד קובעת השופטת כי טענות אחרות של שני הצדדים בדבר השקעות נוספות ופיצויי בגידה חסרות ראיות מספיקות ונדחות, יחד עם תביעת התובעת לפיצוי בגין בגידה בשל היעדר הוכחה כי הבגידה הנטענת הובילה לגירושין. מאחר ושני הצדדים הסכימו על תנאי ההסכם, הוא מחייב, ומועד ניתוק היחסים נקבע ליום 15.4.2015, היום בו קיבלה הנתבעת הודעת פרידה. לבסוף, השופט מורה על מינוי כונס נכסים ואקטואר שיפקחו על מכירת הדירה ויחלקו את התמורה בהתאם להפרשות הצדדים כמפורט בהסכם, ומאפשר לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.