ה"פ 41491-03-16

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תחרות בין זכויותיו של רוכש דירה שלא רשם הערת אזהרה לטובתו לבין עירייה נושה שהטילה שעבוד מס על הדירה. המבקש, שהוא נכה ונשען על פנסיה מהמדינה, טען כי זכותו בדירה נובעת מהסכם לפירוק השותפות עם בן זוגו לשעבר, שהוא הבעלים הרשמי של הדירה. מנגד, טענה העירייה כי יש לגבור על שעבוד המס שלה, שנרשם לאחר שנקבעו זכויותיו של המבקש. בית המשפט פסק לטובת המבקש, וקבע כי זכויותיהם, אף שאינן רשומות, גוברות על שעבוד המס של העירייה. פסק הדין התבסס על טיבן של הזכויות שנקבעו לטובת המבקשת, המאופיינות בזכות מעין קניינית הגוברת על זכויות העירייה כנושה צד ג'. כמו כן, מודעותה של העירייה להסכם הפירוק ורישומו של שעבוד המס למרות ידיעה זו נחשבו למעשים חסרי תום לב. עוד ציין בית המשפט כי הימנעותו של המבקש מלרשום הערת אזהרה אינה שוללת את זכות הבכורה שלו, מה גם שלא גרמה לניגוד עניינים או לפגיעה בעמדת העירייה. בנוסף, נסיבותיו הספציפיות של המקרה, לרבות אופי עניינו של המבקש בדירה, הביאו את בית המשפט לפסוק לטובתם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי רישומו של צו עיקול שנועד להבטיח את זכויותיו של המבקש בדירה מנע מהעירייה לרשום עסקה סותרת. יתר על כן, בעוד שבית המשפט הכיר בטענת השיהוי המינהלי של המבקשת, הוא מצא כי אין לו סמכות עניינית בהיבט זה ותחת זאת הפנה אותה לבית המשפט לעניינים מנהליים. לבסוף, טענת השיהוי האזרחית, אף שהיא קבילה, לא הצדיקה באופן עצמאי את קבלת תביעת המבקש. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה, אישר את זכותה העליונה של המבקשת בדירה על בסיס הסכם הפירוק והורה על מחיקת שעבוד המס של העירייה. כן נפסקו למבקש הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ שישולמו על ידי המשיב.