ת"א 1028/02

תקציר

הסכסוך הוא סביב פרויקט בנייה למגורים בביתר עילית, בו חתמו הרוכשים, חיים ושמחה איטח, על חוזה עם חברת אחים שרבט חברה לבניין בע"מ לרכישת דירה בשנת 1997. לטענת החברה, בני הזוג איטח פלשו לדירה מבלי לשלם את מלוא הסכום שנקבע בחוזה וביקשו מבית המשפט לבטל את החוזה ולפנות את המשפחה. מנגד, טענו בני הזוג איטח כי יש להם רשות להיכנס לדירה וכי יש להם זכות לקזז את עלות ליקויי הבנייה כנגד חובם. מחיר הדירה, כולל מע"מ, נקבע על 855,970 שקל, כאשר הרוכשים שילמו מקדמה והשאר בתשלומים. אין חולק כי בני הזוג איטח לא שילמו את מלוא הסכום, והחברה טוענת כי הסכום שלא שולם, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, מסתכם נכון ליוני 2004 בכ-303,316 שקל. עוד טוענת החברה כי בני הזוג איטאך פלשו לדירה שלא כדין בשנת 1998, דבר שבני הזוג איטאך מכחישים ומציינים כי נציג החברה מסר להם את המפתחות. השופט מצדד בבני הזוג איטאך וקובע כי הם קיבלו חזקה בדירה כדין, וטענת הפלישה של החברה נעדרת שחר. עוד מציינת השופטת כי התנהלות החברה, כגון סיוע לבני הזוג איטח בקבלת הלוואה כנגד הדירה, אינה עולה בקנה אחד עם הטענה לפלישה שלא כדין. יתר על כן, החברה לא סיפקה כל ראיה לכך שביטלה את החוזה, למרות שהצהירה על כוונתה לעשות כן במכתב למשפחת איטח. לדברי השופט, החברה ויתרה על זכותה לבטל את החוזה בכך שלא שלחה הודעת ביטול בתוך זמן סביר. השופט מדגיש כי יתרת החוב קטנה יחסית וכי ביטול החוזה לאחר זמן כה רב יהיה בלתי צודק. לפיכך, תביעת החברה לביטול החוזה ולפינוי נדחית, והחברה חויבה לשלם לבני הזוג איטח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.