ע"א 2627/02

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בעניינו של המשיב, ולקבל אותו ביחס למשיבים 2 עד 4, ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום להכרעה ביחסים שבין המערער לבין המשיבים 2 עד 4. בית המשפט מקבל את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא – כי המערערת גילתה למנוח את הסכסוך הביטוחי ואת ההיסטוריה העסקית – אך מציין כי אלה מוטלות בספק, שכן המנוח, שהכחיש את הטענות, לא העיד. טענות המערער כי המשיב ידע על מצג השווא של המנוח נדחות; בית המשפט קובע כי המנוח חרג מסמכותו והפר את חובת האמונים שלו, וכי המשיב רשאי לבטל את הפעולה או לדרוש פיצויים. באשר לאי גילוי, בית המשפט קובע כי היה על המערער לגלות את עברו הביטוחי, והמשיב זכאי להפחתה יחסית בתגמולי הביטוח. בית המשפט אף מוצא כי שגה בית משפט קמא בדחותו את התביעה נגד המשיבים 2 עד 4 על יסוד אחריות שילוחית, שכן אחריותו של המנוח נפרדת מזו של המשיב. עם זאת, בית המשפט מטיל ספק בשווי ההליכים נגד המשיבים 2 עד 4, שכן המערערת כבר קיבלה מחצית מהפיצויים המגיעים לה, וכל תביעה נוספת תהיה חסרת תוחלת. משכך, נדחה הערעור כנגד המשיב 1, ישולם על ידי המערערת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, והערעור כנגד המשיבים 2 עד 4 יתקבל.