רע"פ 1409/19

תקציר

עניינה של ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לעונש שהוטל על המבקש, שהורשע במסירת מידע כוזב ובקבלת דבר מה בתחבולה במסגרת הסדר טיעון. המבקש, שצבר חובות מהימורים בלתי חוקיים, ביצע חטיפת שווא כדי להתחמק מנושיו. כחלק מהתוכנית, הוא שכנע חבר לדווח על היעדרותו למשטרה, מה שגרם לתגובת חירום וגרם לבזבוז משאבי המדינה. בית משפט השלום גזר על המבקש שישה חודשי עבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש לתשעה חודשי מאסר בפועל, תוך ציון חומרת מעשיו של המבקש. כעת מבקש המבקש לערער על החלטה זו, בטענה להקלה בעונש בשל נסיבות אישיות. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחית בטענה שאינה עומדת בקריטריונים לחריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת. עונש המאסר של תשעה חודשים נחשב הולם למעשיו המתוכננים והמכוונים של המבקש. דחייה זו מדגישה את הכלל נגד ערעורים של הרגע האחרון בניסיון לעכב את ביצוע גזרי הדין, והמבקש נדרש לרצות את העונש כפי שיחליט בית המשפט המחוזי.