ע"א 3178/12

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט לערעור הקשור לחוק מיסוי מקרקעין, ובפרט לסעיף 49(ב), הרואה במוכר ובבן זוגו מוכר אחד לצורכי מס. בית המשפט בחן האם ניתן לסתור את החזקה לפיה בני זוג הם יחידה כלכלית אחת לפטור ממס. השופט דנציגר, שעמו הסכימה השופטת ברק-ארז, טען כי הסכם ממון המוכיח הפרדה רכושית הוא תנאי מוקדם להתייחסות לבני זוג כמוכרים נפרדים. הסכם כזה חייב להיות יותר נומינלי; ההפרדה בפועל חייבת להיות ברורה. השופט סולברג הציע כי גם ללא הסכם ממון, ניתן להסתפק בהוכחת הפרדה רכושית בפועל. עם זאת, הרוב תמך בדרישה הן להסכם ממון והן להוכחת הפרדה אמיתית. בית המשפט מצא כי החוק הקיים יכול להכיל חריגים לבני זוג המקיימים הפרדה רכושית, תוך יישור קו עם עקרונות דיני המשפחה והימנעות מנטל מס מופרז על יחידות כלכליות נפרדות. התיק הועבר לרשויות המס על מנת לבחון האם המערערים יכולים להוכיח את הפרדת רכושם על פי הקריטריונים שנקבעו. ההחלטה ביקשה ליישב את דיני המס עם המציאות החברתית המודרנית, תוך שימת דגש על הגינות והכרה בהסדרים משפחתיים מגוונים.