ע"א 264/23

תקציר

בהחלטת ערעור זו מיום 31.1.2023 ערער המערער על החלטת פסילה קודמת, וטען כי היא מעידה על דעה קדומה כלפיו מצד המשיב, ובכך מצדיקה את התערבות בית המשפט בפסילה. המערערת הדגישה אמירות שונות מהחלטת הפסילה, וטענה כי הן מצביעות על דעה שלילית ומשוא פנים, והוסיפה והצביעה על כך שהטלת הוצאות המדינה מצביעה על חוסר אובייקטיביות. עם זאת, לאחר שבחן את התיק, דחה בית המשפט את הערעור וציין כי טענות המערער נגעו בעיקר להחלטות קודמות ולא ביססו עילות פסילה. הודגש כי בקשות הפסילה צריכות להיות בזמן ולא לשמש באופן אסטרטגי כנגד החלטות פרוצדורליות שליליות, אשר יש לטפל בהן באמצעות ערעורים. בית המשפט הכיר בלשון הבלתי ראויה בה השתמש המשיב, אך קבע כי אין בכך כדי להשפיע במישרין על סוגיות הליבה העומדות על הפרק, ובפרט אלה הנוגעות להסדרי משמורת והסדרי ראייה. הנציב טרם גיבש חוות דעת סופית בעניינים אלה, ואותת כי ההחלטות יתקבלו ללא משוא פנים ועל בסיס טובת הקטינים. לפיכך, הערעור נדחה ולא נפסקו הוצאות, כך שכל צד נותר לשאת בהוצאותיו.