ה"פ 1430/09

תקציר

עולה חדשה שרכשה דירה באמצעות הלוואת משכנתא מבנק הגישה בקשה לצו מניעה זמני שיעצור את פינויה מהדירה לאחר שלא עמדה בתשלומי ההלוואה. הבנק פתח בהליכי עיקול, שהובילו לצו הפינוי. המבקשת טענה כי שטר המשכנתא ושטר המשכון הנלווה אליו אינם תקפים בשל חוסר הבנתה וכי היא לא ויתרה על זכויותיה על פי דיני הגנת הדייר וההוצאה לפועל. הבנק טען שהיא מיוצגת על ידי עורך דין וחתמה על ייפוי כוח. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לייצוג משפטי וקיבל את טענתה לאנאלפביתיות בשפה העברית, יחד עם נכות נפשית פוטנציאלית. כמו כן, לא ברור אם היא מבינה את הוויתור על ההגנות. יתר על כן, סעיף הוויתור עצמו לא היה ברור דיו, ועלול היה להפר את חוק ההוצאה לפועל. בעוד הבנק טען כי ההגנות אינן חלות במקרה זה, בית המשפט סבר כי קיים סיכוי שתביעת המבקש לדיור חלופי תצליח. מאחר שהמבקש נקלע לסיטואציה אישית קשה והיה לו סיכוי סביר להצליח, נעתר בית המשפט לצו המניעה הזמני, המחייב התחייבות אישית וערבות צד ג' בשווי 50,000 ₪ מהמבקש להבטחת נזקים כלשהם לבנק. ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד, וניתן למבקש עיכוב פינוי עד למתן פסק דין מלא.