ת"א 25431-10-21

תקציר

הנתבע נמצא אשם בהוצאת דיבתו של התובע באמצעות שתי ביקורות באינטרנט. הסקירה הראשונה כינתה את התובע "רמאי" ו"לשון חלקלקה", והסקירה השנייה מתחה ביקורת על מקצועיותו של התובע. בית המשפט מצא כי חוות הדעת אינן אמת ופורסמו בחוסר תום לב. למרות שהסקירה הראשונה הוסרה במהירות, השנייה נשארת מקוונת ונגישה ללקוחות פוטנציאליים. התובע לא הביא ראיות לפגיעה בעסקיו, ובית המשפט לא מצא כל כוונה לפגוע מצד הנתבע. מקור המחלוקת היה בכך שהנתבעת רכשה עגלה שלא התאימה לצרכיה מחנות התובעת. הנתבעת ביקשה דגם ספציפי והרכיבה את המוצר בעצמה לאחר רכישתו. כאשר נתקלה בבעיות עם העגלה, התובעת הציעה לעזור אך הנתבעת סירבה ודרשה החזר כספי, אך בקשתה סורבה. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא יידעה את התובעת על צרכיה הספציפיים, ולכן חוות הדעת היו שגויות ומטעות. השופט פסק לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 9,000 ₪, להסיר את חוות הדעת השנייה ולהתנצל בפני התובע באופן מקוון. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע, בסך 5,000 ₪.