רע"א 54245-11-17

תקציר

המבקש והמשיב היו מעורבים בסכסוך מקרקעין. המבקשים ביקשו לדחות על הסף את תביעת המשיב במקרקעין, אך בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא. לאחר מכן הגישו המבקשים רשות ערעור על ההחלטה, שהתקבלה על ידי בית המשפט, והערעור נדון. טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי בית משפט קמא לא שקל את בקשתם החלופית לעיון חוזר בהחלטתו ליתן צו מניעה זמני לטובת המשיב. עוד טענו המבקשים כי חל שינוי נסיבות מאז מתן צו המניעה. המשיב חלק על כך. בית המשפט מצא כי החלטת בית משפט קמא אינה מתייחסת לבקשת המבקשים לעיון חוזר או לשינוי הנסיבות הנטען בו. מאחר שהחלטת בית משפט קמא נעדרה הנמקה, התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לעיון חוזר בבקשת המבקשים ולהחלטה מנומקת. החלטה זו לא הביעה כל עמדה לגופה של הבקשה לעיון חוזר, אשר תוכרע על פי שיקול דעתו של בית משפט קמא. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות המבקשים, והפיקדון של המבקשים היה אמור להיות מוחזר להם על ידי האוצר.