ת"א 845/95

תקציר

התובע, תושב בית צפאפא בירושלים, תבע את מדינת ישראל, את רשם המקרקעין ואת פסגות ירושלים בע"מ, בטענה שהוא הבעלים של חלקת אדמה בכפרו. לטענת התובע, הוא רכש את הקרקע מממשלת ירדן בשנות ה-60 והיה אמור להירשם כבעליה, אך בשל עיכובים בירוקרטיים הרישום לא הושלם. הנתבעים טענו כי טענת התובעת אינה תקפה, וכי הקרקע נרשמה על שם מדינת ישראל לאחר מלחמת 1967. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענת הבעלות שלו. המסמכים שהגיש לא היו חד משמעיים או סותרים זה את זה, ועדותו של התובע עצמו לא הייתה עקבית. יתר על כן, התובע לא נקט את הצעדים הדרושים כדי לעמוד על זכויותיו בנכס, לא בתקופת השלטון הירדני ולא לאחר הכיבוש הישראלי. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ודחה את התביעה לגופה, מבלי להידרש לטענות הסף של הנתבעים. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט, בסך 30,000 ₪, בשל פגמים פרוצדורליים שהאריכו את ההליך.