מ"ת 47860-11-11

תקציר

בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו וקבע כי קיים פוטנציאל ראייתי מספיק בראיות לכאורה כדי לתמוך בשני האישומים נגד המשיב. באשר לאישום הראשון מצא בית המשפט כי טענת המשיב כי נלכד בידי הסוכן המשטרתי אינה ראויה, שכן המשיב הוא זה שיזם את הקשר עם הסוכן ולא הופעל עליו לחץ או פיתוי שלא לצורך לביצוע העבירה. הראיות לאישום זה, שכללו עסקאות מתועדות, נמצאו מספיקות לסיכוי סביר להרשעה. באישום השני התייחס בית המשפט לעדותו המפלילה של השוטר וכן להאזנות סתר לשיחות בין המשיב לבין אדם אחר המכונה "גבר". זיהויו של "גבר" זה כמשיב, על סמך זיהוי קולי של שני שוטרים, נמצא כבעל פוטנציאל ראייתי, חרף קשיים מסוימים בהסתמכות על ראיות נסיבתיות בלבד. בית המשפט התחשב גם בבחירתו של המשיב לשמור על שתיקה בחקירות, דבר שנראה כתומך בגרסת התביעה לאירועים. בסך הכל, בית המשפט הגיע למסקנה כי הבסיס הראייתי לשני האישומים היה איתן דיו כדי להצדיק את המשך המעצר וכי התיק יעבור כעת למשפט מלא, שבו ההגנה תוכל להציג את הצד שלה והראיות ייבחנו ביסודיות.