ת"א 44404-01-19

תקציר

עניינה בתביעת לשון הרע בגין מסרונים ששלחו דיירי בניין ביום 7/11/2018. הנתבעת, ששימשה כנציגה הבלעדית של ועד הבניין, הזמינה עבודות שיפוץ מקבלן והורתה לדיירים להכין בדיקות עבור הקבלן. התובע, שבבעלותו דירה בבניין, שילם ישירות לקבלן וטען כי הסדיר את חלקו בעבודות השיפוץ. עם זאת, הנתבע הודיע לפורום הדיירים כי התובע חייב לוועד 2,000 ₪ והקבלן לא אישר קבלת תשלום ממנו. התובע בתגובה כינה את הנתבע שקרן וצירף הודעה מהקבלן המאשרת את התשלום. הנתבע טען אז כי התנהלות התובעת עולה כדי "קומבינציית מס". בית המשפט מצא כי הצגתו של הנתבע את התובע כמי שאינו משלם אינה מהווה לשון הרע, שכן הנתבע סבר זאת באופן סביר באותה עת ולא התכוון לפגוע בתובע. עם זאת, האשמת הנתבע כי התובע ביצע "קומבינציית מס" הייתה לשון הרע. עוד קבע בית המשפט כי תגובת התובע, לפיה כינה את הנתבע שקרן, אינה מהווה לשון הרע. השופט פסק לתובע פיצוי סטטוטורי בסך 6,000 ₪, שכן הנזק שנגרם מדברי הנתבע לא היה חמור. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום הנקוב, בצירוף שכר טרחת עדות הקבלן וחלק יחסי משכר טרחת המשפט. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. הצו אמור היה להתממש בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. התביעה שכנגד נדחתה, והתביעה העיקרית התקבלה בחלקה.