עש"א 60365-09-22

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור שהגישה חברת השכרת רכב על החלטת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל עליה עיצומים כספיים בגין הטעיית צרכנים. החברה טענה כי החלטת הממונה התבססה על הנחיה לא מחייבת של משרד התחבורה וכי היא לא הטעתה את לקוחותיה. עם זאת, בית המשפט מצא כי נציגי המכירות של החברה הציגו מצג שווא בעל פה לצרכנים לפיו כלי הרכב המוצעים למכירה הם "רכבי ליסינג", וכי גם בפרסומות באינטרנט צוין כי "מקוריותם" של כלי הרכב כליסינג. טענת החברה כי השימוש בכלי הרכב לא היה פרט מהותי נדחתה, שכן בית המשפט הסכים עם עמדת הרשות לפיה הציבור העדיף בדרך כלל רכישת רכבי ליסינג על פני רכבי השכרה, וכי השימוש בעבר ברכב משפיע על סוגו וערכו. כמו כן, בית המשפט אישר את התשאול הטלפוני של הרשות לצרכנים, ומצא כי הן תקינות ובהתאם למשפט המנהלי, מה גם שהחברה לא מסרה תצהירים כלשהם מנציגי המכירות שלה כדי לסתור את טענות הצרכנים. בית המשפט דחה גם את טענות החברה בנוגע למינוי חוקר, קיומה של מחלוקת כנה וחישוב עיצומים כספיים, בין היתר. נוכח מצג השווא השיטתי של החברה בעובדות, בית המשפט לא ראה סיבה להפחית את העיצום הכספי והורה לחברה לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של הרשות ואת חלקה בשכרו של החוקר.