ע"פ 4117/06

תקציר

אהרון מסיקה נורה למוות מחוץ לחנות הירקות שלו בהרצליה. המערער, שניר מקייטן, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב ברצח מסיקה ונידון למאסר עולם. הראיות נגד מקייטן היו נסיבתיות לחלוטין, אך ביחד, די היה בהן כדי לשכנע את בית המשפט מעבר לכל ספק סביר שהוא הרוצח. הראיות הנסיבתיות כללו: עדי ראייה שתיארו את הרוצח כגבר מזוקן שלבש חולצה לבנה, מכנסיים כהים וכובע; אקדח, חולצה לבנה וכובע נמצאו יחד במקלט סמוך לזירת הפשע כמה ימים לאחר הרצח; ראיות DNA הראו כי החולצה שנמצאה במקלט שייכת למקייטן; מקייטן נראה בסמוך לחנות זמן קצר לפני הרצח והתנהג באופן חשוד; התנהגותו של מקייטן לאחר הרצח הייתה חשודה - הוא גילח את זקנו ונתן כמה אליבי לא משכנעים; ומספר עדים העידו כי היה דם רע בין מקייטן לבין המנוח. מקייטן ערער על הרשעתו, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. אף על פי שהראיות נגד מקייטן היו נסיבתיות ברובן, יחדיו הן יצרו טיעון משכנע נגדו. יתר על כן, רבים מטיעוני ההגנה לא היו משכנעים, וחלקם אף חזרו כבומרנג, ונראה כי אישרו את אשמתו של מקייטן. כך למשל, ההגנה טענה כי אויביו של מקייטן מתיק קודם שבו שימש כעד מדינה שתלו את החולצה, האקדח והכובע במקלט כדי להפליל אותו - אך משתמע מכך כי הפריטים במקלט אכן שייכים למקייטן. ההגנה גם לא הצליחה לשכנע את בית המשפט שהיו כשלים בחקירה או שמקייטן לא היה כשיר נפשית.