רע"א 20585-03-23

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור בחלקו. הערעור מתייחס למחלוקת על מינוי מומחה ותשלום שכר טרחתו במקרה של נפגע תאונת דרכים המבקש פיצויים. בית המשפט הבהיר כי החלטות הנוגעות לזהות המומחה מטעם בית המשפט נתונות ככלל לשיקול דעתו של השופט ואינן נתקלות בהתערבות ערכאת הערעור. פסילת מומחה היא צעד קיצוני ודורש הנמקה משמעותית. במקרה זה נדחתה הבקשה להחליף את המומחה במומחה אחר דובר ערבית, שכן בית המשפט מניח את מקצועיותם וחוסר משוא הפנים של המומחים שמונו על ידו. באשר לשכר טרחת המומחה, לבית המשפט שיקול דעת לקבוע מי מהצדדים יישא בהוצאות. בדרך כלל, הנתבע או חברת הביטוח שלו משלמים עבור שכר טרחת המומחה, אך במקרים גבוליים, התובע עשוי להידרש להשתתף או לשאת בכל העלות. בית משפט קמא קבע כי על המבקש לשלם את האגרות בשל ספק בדבר קיומה של מוגבלותו. עם זאת, ערכאת הערעור, תוך נקיטת זהירות ורגישות, קבעה כי על כל הצדדים להתחלק בשכר הטרחה באופן שווה, על מנת שלא לפגוע ביכולתו של המבקש להוכיח את מוגבלותו הנפשית. המבקש, המבקש פיצויים בגין בעיות נפשיות בעקבות תאונת דרכים, סיפק תיעוד כלשהו של הטיפול בו. כדי להבטיח את זכותו של המבקש למשפט הוגן, שכר טרחת המומחה בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ יתחלק שווה בשווה בין המבקש לבין שני המשיבים. עוד נקבע בהחלטה כי ניתן לפרסם את פסק הדין מבלי לחשוף את פרטי המבקש וכי חלקו של המבקש בשכר הטרחה ישולם לו מהפקדת הערבות.